אישור שפיטה מהמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש)
בכל מקרה של תלונות הדדיות על אלימות בין שוטר ואזרח מופעל במחלקה לחקירת שוטרים "נוהל אישור שפיטה" - הנחיה של פרקליט המדינה, שלפיה על גורמי התביעה השונים לעכב את הטיפול בתיק נגד האזרח עד לבירור התלונה נגד השוטר.
הנחיית פרקליט המדינה - הנחיה 2.18
מקום בו שוקל תובע להגיש כתב אישום נגד אזרח בגין תקיפת שוטר או בגין עבירות סמוכות, ובמהלך בחינה זו מתברר כי החשוד העלה טענה לפיה באותו אירוע ממש בוצע כלפיו שימוש בכוח ע"י שוטר, התובע ישהה את קבלת ההחלטה בתלונה המקבילה נגד האזרח עד אשר תתקבל החלטה במח"ש ביחס לטענות שהועלו נגד השוטר.
כדי להבטיח בקרה מקצועית חיצונית על טענות בדבר שימוש בכוח ע"י שוטרים, מחויבת המשטרה להעביר לבדיקת מח"ש שהיא גורם מקצועי חיצוני בפרקליטות המדינה את כל חומר הראיות הרלוונטי שנאסף בחקירת המשטרה, הכרוך בטענות כאלה.
בתום הטיפול, מח"ש תדווח על החלטתה לגורמים הרלוונטיים. על החלטות מח"ש ניתן להגיש ערר ליועץ המשפטי לממשלה.
קבלת אישור שפיטה ממח"ש מקבלת חשיבות רבה ביותר, עת התביעה המשטרתית או הפרקליטות מעוניינים להגיש כתב אישום כנגד אדם בהליך מהיר, בעוד האדם מצוי במעצר. במקרה מעין זה, למעשה אין למח"ש מספיק זמן לחקור את האירוע ולבחון באם אכן הופעל כוח בלתי סביר כנגד הנאשם. במקרים מאין אלו, מועבר תמצית החומר שנאסף בתיק אל רשויות מח"ש וככל שהתביעה מעוניינת בהגשת כתב אישום בהליך מהיר, בעוד הנאשם מצוי במעצר, יהיה עליה לקבל תחילה, אישור שפיטה ממח"ש.
מה דינו של כתב אישום שהוגש ללא "אישור שפיטה"?
כתב אישום המוגש נגד אזרח הטוען שהוכה על ידי השוטר, מבלי שמח"ש בדקה את חומר הראיות, מוגש למעשה מבלי שתלונת האזרח נבדקה כלל. כתב אישום המוגש במצב זה, מראה תמונה חד צדדית בלבד. מצב זה אינו תקין ואינו ראוי, שכן החלטה אודות העמדתו לדין של אדם אמורה להתקבל רק לאחר בחינה נכונה והוגנת של מכלול הנסיבות הקשורות בהפעלת שיקול הדעת, תוך שמירה על עקרון השוויון, לרבות בדרך של שמירה על המדיניות הנוהגת בעניין העמדה לדין. יחד עם זאת, אי קיומה של חקירת מח"ש אינו מביא לאיונו של ההליך הפלילי באופן אוטומטי.
בית המשפט נדרש לבחון מדוע לא נחקרה התלונה (האם הסיבה היא התנהגותה של הרשות או האם לנאשם היה חלק במחדל זה), מהי מהות תלונתו של האזרח (האם טוען הוא לאלימות חמורה יותר מזו הנטענת על ידי השוטר, או שמא מדובר בתלונה מינורית הנראית על פניה ניסיון להיחלץ מהמצב אליו נקלע), והאם הנאשם חבול בצורה המעוררת בסיס לחשד לשימוש מופרז בכוח ועוד.
יתכנו נסיבות בהן אי קיומה של חקירה, ללא כל הצדק והסבר, יהוו עילה לבחון האם המשך ניהול ההליך נגד הנאשם עלול להביא לפגיעה חריפה בתחושת ההגינות והצדק.
בתי המשפט סבורים כי על סוגיה זו להבחן על פי המבחן המשולש שקבעה הפסיקה לצורך בחינת הטענה להגנה מן הצדק. בהתאם לכך, יש לזהות ראשית את הפגמים שנפלו בהליך ועצמתם וזאת במנותק משאלת אשמו או חפותו של הנאשם. השלב השני עניינו בשאלה האם המשך קיום ההליך עלול להביא לפגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות. באם התשובה לשלב השני היא חיובית, על בית המשפט לשאול עצמו, בשלב השלישי, אם לא ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר מביטולו של כתב האישום.
בסופו של יום, בית המשפט יקבע מה הסעד הראוי - בין אם העברת הנושא לבדיקתו של מח"ש (כפי שהורה בית המשפט בעניין קנדרו וכפי שבוצע בפועל בעניין סרנקו כמפורט בהמשך) או האם יש מקום להורות על ביטולו של כתב האישום, או שמא ניתן לקיים את הליך הבירור במח"ש, בד בבד עם השארת כתב האישום על כנו.
יש לציין כי ככל שמדובר בנאשם עצור בית המשפט ייטה לתת משקל גדול יותר לעבודה שכתב האישום הוגש ללא אישור מהמחלקה לחקירות שוטרים, מאשר במקרים בהם הנאשם משוחרר ולמעשה אין כל דחיפות בקבלת אישור השפיטה והדבר יכול להעשות גם בדיעבד, תוך הקפאת ההליך הפלילי עד לקבלת ההחלטה במח"ש לגבי התלונה כלפי השוטר.
פסיקה
בע"פ 38728-12-14 (אורן בן חיים נ' מדינת ישראל), בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ברובו ופסק: "אין מקום להורות על ביטול כתב האישום בשל הפרת ההנחיות לקבלת אישור שפיטה לצורך העמדת המערער לדין. למרות שהיה על רשויות התביעה לברר את תלונתו של המערער נגד השוטרים, לפני הגשת כתב האישום נגדו, אין בכך משום פגיעה חמורה בתחושת הצדק וההגינות בנסיבות העניין. אמנם קיימים בתיק מחדלים חקירתיים, אך בנסיבות העניין אין בהם כדי להשמיט את הקרקע תחת עדויות השוטרים, ואין מקום להתערבות ערכאת הערעור בממצאי מהימנות העדים".
בעניין קנדרו (ע"פ 10726-01-11), בית משפט השלום החליט להורות על ביטול כתב האישום לאחר שקיבל טענה של הגנה מן הצדק, כאשר קבע כי החלטה להימנע מחקירת תלונתו של המשיב היא החלטה לא ראויה שיש בה משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות ובנסיבות אלו לא ניתן לרפא את הפגמים שהתגלו באמצעי מתון ומידתי יותר מאשר ביטולו של כתב האישום. אולם, בערעור המדינה על החלטת השלום, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי בנסיבות העניין לא היה מקום לבטל את כתב האישום והורה למח"ש לזמן את המערער לגבות עדות ולנקוט בפעולות חקירה כפי שימצא לנכון.
בת"פ 29435-04-10 מדינת ישראל נ' שגב, כב' השופטת טל תדמור-זמיר, מורה על ביטול כתב אישום נגד נאשמת: "בנסיבות העניין, יש בהתנהגות המאשימה משום פגם חמור ותוצאתו פגיעה בנאשמת. שכן, הכיצד יתכן שלציבור אין עניין בחקירת איש חוק אשר אזרח מתלונן שהותקף על ידו במסגרת מילוי תפקידו?! גם בהנחה שאותו אזרח עבר עבירה כלשהי, אני סבורה כי לציבור יש גם יש עניין שתלונה כזו תחקר עד תום, לא פחות משיש לציבור עניין שתלונתו של שוטר נגד אזרח שתקף אותו תתבהר ותחקר. בהחלטה של מח"ש לא לפתוח כלל בחקירה יש משום אפליה פסולה שעלולה להביא לפגיעה באמון הציבור במערכת אכיפת החוק..."
לסיכום,
הנחיה זו אינה טכנית, אלא באה להגשים מטרות חשובות, ובמיוחד שלא יפגעו זכויותיו וחירותו של אדם, טרם שנבדקו טענותיו ונמצאו בלתי נכונות. ככל שעניינך נופל בגדר מקרה מעין זה, רצוי כי תסתייע בעורך דין פלילי הבקיא בתחום.
